הכרה בירידה בשמיעה וטינטון משרד הביטחון | עו"ד לירן מועלם
קצין במילואים ונכה צה"ל הכרת טראומה אקוסטית ליווי אישי לוועדות

ירידה בשמיעה וטינטון
תביעות במשרד הביטחון

חשיפה לרעש אינה עניין של מה בכך. לוחמים, תותחנים, מדריכי ירי ואנשי חיל האוויר נחשפים לרעש מזיק המותיר פגיעה בלתי הפיכה בשמיעה וצפצופים מטרידים (טינטון). משרדנו מלווה אתכם בנבכי הבירוקרטיה והפסיקה הנוקשה של תקנה 72ג להשגת הכרה.

לבדיקת זכאות משפטית ↓

זקוקים למענה מקצועי? השאירו פרטים להערכת התיק:

המתווה המשפטי: הכרה בפגיעות שמיעה במשרד הביטחון

פגיעה בשמיעה במהלך השירות הצבאי נגרמת בשני אופנים מרכזיים: טראומה אקוסטית חדה (חשיפה פתאומית לרעש עוצמתי כגון פיצוץ מטען או ירי חי ללא אטמים) או נזק אקוסטי מצטבר (חשיפה ממושכת ויומיומית לרעש של רק"מים, טנקים, ספינות או כלי טיס).

תנאי הסף להכרה בטינטון (תקנה 72ג)

טינטון (Tinnitus) מתבטא כרעש טורדני, זמזום או צפצוף תמידי בתוך האוזן (או בראש) ללא גירוי חיצוני. משרד הביטחון בוחן תביעות אלו בקפדנות יתרה.

על פי תקנה 72ג לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) והפסיקה התומכת, כדי לקבל אחוזי נכות בגין טינטון, יש להוכיח כי מתקיימים התנאים הבאים:

  • תיעוד רפואי על תלונות חוזרות ונשנות במרפאה על טינטון, בסמוך ככל הניתן למועד החשיפה לרעש או לשחרור.
  • הוכחה רפואית בבדיקות מאפייני טינטון אובייקטיביות, המראות ירידה בשמיעה בתדרים הגבוהים (האופיינית לנזק כתוצאה מחשיפה לרעש).
  • הוכחה שהטינטון הינו תמידי וקבוע, ולא חולף או זמני.

נקודה משפטית חשובה: בתי המשפט קבעו כי אין חובה להוכיח ירידה בשמיעה דווקא בתחום הדיבור על מנת להיות מוכרים על טינטון, בניגוד לטענות שכיחות (ושגויות) של קצין התגמולים בעת דחיית תביעות.

סכנת ההתיישנות והיעדר התיעוד הרפואי

הקושי המרכזי בתביעות שמיעה וטינטון נובע מכך שלוחמים רבים חיים עם הצפצופים שנים רבות, מתרגלים אליהם ואינם פונים לרופא היחידה. בהיעדר "תלונות בזמן אמת" סמוך לשחרור, קצין התגמולים ינסה לדחות את התביעה בטענה שהנזק נגרם מגורמי גיל (פרסביאקוזיס), גנטיקה, או חשיפה לרעש באזרחות.

בנוסף, בניגוד לפגיעות נפש, קשה מאוד להתגבר על התיישנות (3 שנים מיום השחרור) במקרי שמיעה ללא תיעוד מסודר (חבלה רשומה). לכן, אנו ממליצים לכל מי שנחשף לרעש בשירות הצבאי או חש בירידה בשמיעה – לא להמתין! משרדנו מתמחה בבניית התשתית העובדתית, איתור דוחות ירי, הצלבת עדויות מפקדים והפניה לבדיקות שמיעה מתקדמות.

איך אנחנו פועלים להכרה בשמיעה וטינטון?

📂

ביסוס החשיפה לרעש מזיק

אנו בונים תשתית עובדתית מוצקה המוכיחה חשיפה אינטנסיבית (מצטברת או פתאומית) לרעש: סוג הנשק, תדירות האימונים, סביבת העבודה (כלי טיס, שיריון) ועדויות מפקדים.

🩺

בדיקות שמיעה מתקדמות

הפניה לבדיקות אובייקטיביות (כמו BERA) ובדיקות מאפייני טינטון אצל מכונים מורשים, תוך צירוף חוות דעת של רופאי אא"ג המומחים בתקנות משרד הביטחון.

🛡️

הכנה מעמיקה לוועדה הרפואית

בדיקת הטינטון מבוססת בחלקה על הצהרת התובע ולכן נתונה לחשדנות. עו"ד מועלם מכין אתכם במדויק לשאלות המכשילות, כדי למנוע סתירות בהצהרותיכם בוועדה.

⚖️

ייצוג פיזי מול הרופאים

אנו לא שולחים אתכם לבד. עו"ד לירן מועלם נכנס עמכם לחדר הוועדה (אא"ג) ומוודא שהרופאים בוחנים את מלוא התסמינים ופוסקים בהתאם להלכות בית המשפט ולתקנות.

משרד במרכז – ליווי וייצוג בכל הארץ

תביעות שמיעה מטופלות במיומנות על ידי עו"ד מועלם עבור משרתים מכל רחבי המדינה. אנו מקיימים פגישות במשרדינו בהוד השרון או תל אביב, וכן פגישות וידאו. ביום הוועדה הרפואית אנו מתייצבים איתכם בכל מחוז (חיפה, טבריה, ירושלים, פתח תקווה, רחובות ובאר שבע).

שאלות נפוצות: פגיעות שמיעה בצבא

מה נחשב לטראומה אקוסטית בשירות הצבאי? +
טראומה אקוסטית נגרמת מחשיפה לרעש חריג במיוחד – כאירוע פתאומי (כגון פיצוץ מוקש, ירי טנק בודד, הפעלת מטען) או מחשיפה מתמשכת לרעש של אמצעי לחימה, מטווחים, חדרי מכונות וכלי טיס לאורך זמן, שהובילה לפגיעה בעצב השמיעה.
מהם התנאים להכרה בטינטון (תקנה 72ג)? +
בפסיקה ובתקנות נקבע שעל הטינטון להיות קבוע ותמידי, ועל החייל להוכיח תיעוד של התלונות סמוך לאירוע או סמוך לשחרור מהשירות. אין חובה שתהיה ירידה בשמיעה בתחום הדיבור דווקא כדי להיות מוכרים בטינטון, אלא מספיקה ירידה בתדרים הגבוהים.
האם אני יכול לתבוע את משרד הביטחון אם לא התלוננתי בזמן השירות על הטינטון? +
זוהי משוכה משמעותית, שכן תקנה 72ג ופסיקת בתי המשפט דורשות תלונות סמוכות ככל האפשר. עם זאת, במקרים של הלם קרב נלווה (PTSD) או במקרים בהם ניתן להוכיח חשיפה עצימה ביותר לרעש (היעדר אטמים, שירות בתפקיד ספציפי) יחד עם בדיקות שמיעה מתאימות, משרדנו פועל להכרה גם אם התיעוד הראשוני דל.
האם יש התיישנות על הגשת תביעה על שמיעה? +
כן. סעיף 32 לחוק הנכים חל גם כאן וקובע התיישנות של 3 שנים ממועד השחרור. בניגוד לפגיעות נפשיות, בפגיעות שמיעה קשה מאוד להוכיח טענת השהיה או להסתמך על חריגים. לכן, אנו ממליצים קריטית לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי ולא להמתין.

תחומי ייצוג מרכזיים נוספים

בדיקת זכאות מול משרד הביטחון

באיזה שלב נמצא התיק שלך כרגע?

מסגרת השירות הרלוונטית

באיזו מסגרת אירעה הפציעה או פרצה המחלה?

סוג הפגיעה המרכזית

בחר את הקטגוריה המדויקת ביותר:

🧠

פוסט טראומה ונפש

🦵

אורתופדיה ופציעות

🦠

מחלות שהתפרצו בשירות

👂

שמיעה וטינטון

🔄

מחלה נלווית לנכות קיימת (תקנה 9)

מנתח את הנתונים...

בוחן קיומו של קשר סיבתי בהתאם לפסיקה ולחוק הנכים.

⚖️

ניתוח התיק הושלם!

על בסיס הנתונים, קיימת היתכנות משפטית לטיפול בתיק. השאירו פרטים ונשלח אליכם הערכת סיכויים מדויקת:

🔒 המידע חסוי ומוגן תחת חיסיון עו"ד-לקוח.

✔️

הפרטים התקבלו בהצלחה!

תודה רבה. עו"ד לירן מועלם והצוות המשפטי בוחנים כעת את הנתונים שניפקת, ויצרו איתך קשר בהקדם.